|
|
|
|
סמלים / מנהגים [חזור]
 לחג השבועות לא צויין במקרא תאריך של חודש ויום: "שִׁבְעָה
שָׁבֻעֹת תִּספָֹּר לָך מֵהָחֵל חֶרְמֵש בַּקָּמָה תָּחֵל
לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת" (דברים טז:ט )
קביעת יום החג קשור לפסח וספירת ימי הבאת העומר. "וּסְפַרְתֶּם
לָכֶם מִמָחֳרַת הַשבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר
הַתְּנוֹפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִהְיֶינָה. עַד
מִמָּחֳרַת הַשַּבָּת הַשְּבִיעִת תּסְפְּרוּ חֲמִישִּים
יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה" (ויקרא כג ).
חג השבועות מכונה בספרותנו העתיקה בשמות אחדים: "חג השבועות",
"חג הקציר", "יום הביכורים" ו"חג מתן תורתנו" .
חז"ל קראו לשבועות "עצרת": "בארבעה פר...
|
|
 ל"ג בעומר הוא חג לזכר מאבקם של היהודים על עצמאותם
כפי שחינך רבי עקיבא את תלמידיו: "חירות היא המצרך היקר ביותר שיש לאדם"
יום זה, ( י"ח ) בחודש אייר, שהוא בגימטריה היום השלושים ושלושה לעומר, קוטע את אווירת הרצינות של ספירת העומר. העומר היא מידה ששימשה את חקלאי ארץ ישראל למדידת התבואה והם 49 הימים שבין פסח לחג השבועות, כך של"ג בעומר נחשב "מועד קטן" כלומר יום חג בו מפסיקים את מנהגי האבלות כשאר ימי ספירת העומר.
|
|
 עמותת "עופרים" בתורה כתוב:
" ולקחתם לכם . . . פרי עץ הדר כפות תמרים
וענף עץ עבות וערבי נחל . . . " ויקרא פרק כ"ג פסוק מ'.
בחג סוכות לוקחים, נוטלים ארבעה מינים.
ארבעה סוגים של צמחים.
|
|
 לחג הסוכות – כמו לחגים אחרים מן המקרא – יש גם היבט חקלאי: סוכות הוא חג האסיף, שבו אוספים את היבול החקלאי מן השדה ומן הכרם – "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ (=מן הגורן שלך) וּמִיִּקְבְּךָ (=מן היקב שלך)" (דברים טז 13). חג הסוכות מציין את סיומו של מחזור חקלאי, וכאשר היבול עולה יפה – מתעוררת תחושה טבעית של שמחה (על השמחה בחג הסוכות אפשר לקרוא ב"נושאים קודמים" לחודש תשרי). אחרי האסיף מתחיל מחזור חדש של עבודת אדמה וזריעה, ולקראת העיבוד והזריעה המחודשים מתעוררת דאגתו של האיכר, שאינו יודע אם השנה החדשה תהיה שנה גשומה או חלילה שנה שחונה, שנת בצורת; אם יהיו הגשמים...
|
|
|
|
|
|