שירים / מילים

דומם שטה תיבה קטנה על היאור הזך, ובתיבה משה הקטן, ילד יפה ורך. הס, הגלים השובבים, משה הקטן פה שט. לא יטבע, חיה יחיה ילד זה הקט.

חנוכיה לי יש , דולקת בה האש .ושחה לי בלאט, על כד קטן אחד .חנוכיה שלי - אורך נא העלי

אנו נושאים לפידים בלילות אפלים זורחים השבילים מתחת רגלינו - ומי אשר לב לו הצמא לאור ישא את עיניו ויבוא אילינו לאור ! ויבוא

מי ימלל גבורות ישראל, אותן מי ימנה? הן בכל דור יקום הגיבור גואל העם. שמע! בימים ההם בזמן הזה מכבי מושיע ופודה ובימינו כל עם ישראל יתאחד, יקום ויגאל.

מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח, תיכון בית תפילתי, ושם תודה נזבח. לעת תכין מטבח מצר המנבח. אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח.

,נר לי נר לי נר לי דקיק בחנוכה , נרי אדליק בחנוכה , נרי יאיר בחנוכה שירים אשיר

כד קטן , כד קטן שמונה ימים שמנו נתן כל העם התפלא מאליו הוא מתמלא כל העם אז התכנס והכריז אך זהו נס ! אילולא כד זה נשאר מקדשנו לא הואר

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה כולו מרור מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבים ובין מסובין הלילה הזה כולנו מסובין

בצאת ישראל ממצרים, בית יעקב מעם לועז היתה יהודה לקדשו, ישראל ממשלותיו הים ראה וינוס ההרים רקדו כאילים, גבעות - כבני צאן מה לך הים כי תנוס, הירדן - תיסוב לאחור ההרים תרקדו כאילים, גבעות - כבני צאן מלפני אדון חולי ארץ, מלפני אלוהי יעקב ההפכי הצור אגם מים, חלמיש למעינו מים

קובץ משירי חג השבועות, ובהם: ארץ זבת חלב, וחג שבועות תעשה לך, שיבולת בשדה, ושמחת בחגיך, סלינו על כתפינו, שיר תודה, כי מציון, מלאו אסמינו בר, ישושום.

כך הולכים השותלים ,רן בלב ואת ביד ,מן העיר ומן הכפר .מן העמק ומן ההר ...בט"ו בשבט

כשאמא באה הנה יפה וצעירה ,אז אבא על גבעה בנה לה בית חלפו האביבים, חצי מאה עברה .ותלתלים הפכו שיבה בינתיים

לילה, לילה מסתכלת הלבנה .בפרחים אשר הנצו בגנה ,בציצי היקינתון בגננו הקטן .לילה, לילה מסתכלת הלבנה

שלג על עירי כל הלילה נח אל ארצות החום אהובי הלך שלג על עירי והלילה קר מארצות החום לי יביא תמר

מתחת לסלע צומחת לפלא ,רקפת נחמדת מאוד ,ושמש מזהרת נושקת, עוטרת עוטרת לה כתר ורוד !

בחורף הגשם דפק על הגג .אמרה כי לבן הוא צבעה האהוב ליד אז הגיש לה -בלב היה חג .צרור נרקיסים ריחני ורטוב

פקחתי את עיני .היה אז חודש שבט ראיתי מעלי צפור קטנה אחת ותכלת השמים וענן יחיד .וראיתי את ההר הירוק תמיד

השקדיה פורחת ,ושמש פז זורחת צפורים מראש כל גג מבשרות את בוא החג

לטיול יצאנו .כלנית מצאנו ,על גבעת הדשא במערב אל ההר עלינו ,ומשם ראינו .ומשם ירדנו בדהרה

קשתנו על שמנו דגלנו רם ביד נלך גדול וקט היום ל"ג בעומר קשתנו חיש נמשיכה נזרוק למעלה חץ שולחן יפה נערכה בצל צמרת עץ היום ל"ג בעומר תאכל ציפור איתנו שתה גם פרח גן שמחה לבן ולבן היום ל"ג עומר