מאמרים / כתבות

אנו חוגגים את חג הפסח זכר ליציאת מצרים. בחודש זה הוציא הקב"ה באותות ומופתים את בני ישראל ממצרים מעבדות לחרות על מנת לקבל את התורה לאחר שהות של 210 שנים במצרים, מתוכן 87 שנות עינוי ו-30 שנות שעבוד. חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים אשר בהם בזמן שבית המקדש היה קיים, היו עולים כל ישראל לירושלים. שלושת הרגלים הם: פסח, שבועות וסוכות שמות החג א. חג הפסח - נקרא כך מכיוון שבמכת בכורות הקב"ה פסח (דילג) על בתי בני ישראל וגם על שם קורבן פסח ב. חג המצות - נקרא כך על שם המצות הנאכלות כל ימי החג ומזכירות לנו את "לחם העוני" אשר אכלו אבותינו במצרים ג. חג החרות - נקרא כך מכיוון שבני ישראל יצאו ב...

מזה כ- 1,300 שנה נוהגים לקרוא את מגילת רות בחג השבועות בבית הכנסת. המנהג נקבע בבבל במאה ה- 8 לספירה. למנהג זה יש הסברים שונים, וכולם מבוססים על הסיפור במגילה – סיפורה של רות המואבייה. מגילת רות היא אחת מחמש מגילות* בתנ"ך, ואחת משתי המגילות שנקראות על שם אישה, שהיא הגיבורה בראשית בסיפור. * חמש המגילות שייכות לחלק הכתובים בתנ"ך, והן חמישה ספרים: שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר. את חמש המגילות נוהגים לקרוא בבית הכנסת בחגים ובמועדים: את שיר השירים קוראים בחג הפסח, את מגילת רות – בחג השבועות, את מגילת איכה – בתשעה באב, את קהלת – בחג הסוכות, ואת מגילת אסתר – בפורים.

מנהג רווח הוא לקיים בליל שבועות ליל שימורים של קריאה ולימוד תורה ה"תיקון" על פי טעמו הקבלי הוא מעשה של חידוש הקשר והברית בין העם לתורה, בין העם לאלוהיו. על-פי המסורת נהוג לקרוא טקסטים קבועים המיוחדים ללילה זה, אך המנהג לבש צורה חדשה בדמות לילה של לימוד ועיון במקורות. אנו מביאים כאן הצעה לפרק לימוד לליל שבועות, או לכל זמן אחר... תוכלו להתייחס להצעה המובאת כאן כהצעה גמישה: ניתן לבחור בהצעה המובאת כיחידה אחת או רק בחלק מן המדרשים ומן הטקסט - המודרני שמובא בהמשך, לפי הצורך והזמן. ניתן להשתמש בשאלות המנחות שמוצעות לצד המקורות, או לגבש עיון - ולימוד בכיוון עצמאי משלכם מילים שעשויות להיות טעונות...

ל"ג בעומר, הוא יום השנה לפטירתו, של רבי שמעון בר יוחאי. אם כך, למה עושים ממנו כזאת חגיגה?!

מדורות, רבי עקיבא, הילולא במירון, בר יוחאי, חץ וקשת, בר כוכבא... מה הקשר בינם לבין ל"ג בעומר? הבה ננסה לעשות קצת סדר.

'מצוות הספירה' מלמדת אותנו להתבונן. היא פותחת את ליבנו להבחין ולקלוט את 'סיפורי החיים'. מצוות ספירת העומר, היא אחת מההוראות המסקרנות בתורה. אנחנו מצווים למנות 49 ימים בין פסח לשבועות. מובן שמספר הימים אינו משתנה לעולם ומכאן אנחנו מבינים, שישנה משמעות וערך לתהליך הספירה עצמו.

כשמחכים ליום גדול פותחים בספירה לאחור, אבל בספירת העומר אנחנו סופרים קדימה עד לחמישים. ממה נובע ההבדל?

עבור הילדים, ל"ג בעומר הוא החג הכי ספונטני שיש. אין צורך ללמד אותם את סיפור החג, אין צורך להכין אותם לחגיגה, וכמובן שאין צורך לבקש מהם שיעשו טובה ויתנהגו יפה ליד השולחן. הם ביזמתם, מתחילים בהכנות לחג ימים רבים לפני שהוא מגיע (וזה הזמן שיש להגביר את השמירה על לוחות העץ שבאתרי הבנייה, על כל מה שמתאים לבעירה וניתן להזזה, ועל עגלות המרכולים שנרתמות למאמץ הקולקטיבי של הכנת המדורה).

י"ח באייר נראה כמו תאריך סתמי ולא ידוע, אבל הוא מציין יום מיוחד, ידוע ומוכר לכל אחד – ל"ג בעומר. ל"ג בעומר – כשמו כן הוא: היום ה- 33 מתוך 49 ימי ספירת העומר. ל"ג בעומר אינו תאריך וגם אינו שֵׁם – אלא מספר סידורי בלבד. והתאריך שבו חוגגים את ל"ג בעומר הוא י"ח באייר. מכל ימי ספירת העומר – מדוע מציינים את ל"ג בעומר דווקא? ומדוע מציינים יום זה על-פי ימי ספירת העומר – ולא על-פי התאריך בלוח העברי? אין בידינו תשובות ברורות לשאלות אלה – אלא השערות בלבד.

שמעון בר כוכבא- בשנים 132-135 לספירה הנהיג בר כוכבא את יהודי א"י במרד כנגד הרומאים . בר כוכבא היה ידוע בכישוריו הצבאיים, כוחו הרב וגבורתו . בר-כוכבא אינו שמו המקורי אלא כינוי, לאחר מציאת המגילות הגנוזות במדבר יהודה התברר ללא ספק כי שמו המקורי של בר-כוכבא היה שמעון בן כוסיבא. מקור הכינוי בר כוכבא אינו ידוע וישנם מספר סברות: יש החושבים כי כוכבא הוא שם מקום ומקאן צורף לשמו, יש החושבים כי כינוי זה דבק בו בשל דבריו של רבי עקיבא "דרך כוכב מיעקב" לפי המסורת היה בר כוכבא מזרע דוד, ולכן ראוי למלוכה, וכן נמנה עם משפחת החשמונאים. אגדות רבות תארו את גבורתו של בר-כוכבא עד כי נחשב בעל תכונות על אנושיות. ר...

מקורו כנראה, בחג קדום מאד והתאריך איננו מקרי על פי לוח הירח, תאריך ט"ו בחודש אב הוא התאריך של ירח מלא, שעוד מימי קדם היה לו קשר עם מחזור הפריון הנשי, שחפף, פחות או יותר, את חודש הירח ומכאן השם העברי לחודש - ירח

מתוך "הגדת הזיכרונות", "הגדה של פסח" מסורתית מלווה באוסף גדול של זיכרונות חברות וחברי קיבוצים מימי ילדותם ונעוריהם בגולות השונות. "הגדת הזכרונות" מבוססת על אוצרות הארכיון המצוי ב"שיטים", מכון החגים הקיבוצי, ונמצאת בתהליכי עריכה.

על חג הפסח - שמותיו הנוספים ומשמעותם (חג המצות, חג החירות וחג האביב), על חג הפסח ויציאת מצרים, על מטרת הקריאה בהגדה, על קערת הסדר, על חג האביב - חג חקלאי, ועל תחילתו של החג באמצע החודש

חג השבועות הוא החג היחיד שהתורה מצווה לקיים, אך אינה מציינת את התאריך (החודש והיום) שבו יש לחגוג את החג. במקרא נקבע זמנו של חג השבועות על-פי ספירת העומר, המתחילה בחג הפסח: המקרא מציין את מספר השבועות שיש לספור מתחילת קציר השעורים, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" (בחג הפסח), ועד לקציר החיטים (בחג השבועות). בסיום הספירה של 7 שבועות, שהם 49 ימים, חוגגים את חג השבועות ביום ה- 50. ספירת השבועות היא כנראה המקור לַשֵׁם של החג – חג השבועות (ויש לחג עוד שמות, כפי שתקראו בהמשך).

על מקור השם "תשרי", על התחלת השנה העברית, על ראש השנה שחל בא-ב בתשרי ומהווה את יום הדין לאדם ולעולם, על המשמעות של תקיעת שופר בראש השנה ועל תפילת "וּנְתַנֶה תוקף".

חג החנוכה חל בעיצומם של ימי החורף הקצרים, שבהם יש מעט אור - והרבה חושך. הימים קצרים, והלילות ארוכים, והדבר נכון במיוחד באזורים הקרים שבהם חיו יהודים בתקופת הגלות הארוכה.

חנוכה הפך לחג מרכזי בתרבות היהודית, במפנה ההיסטורי שחל עם התעצמותו של תהליך הציונות. מוסדות החינוך הציוניים החליטו לאמץ את החנוכה משום מה, והפכו אותו לאחד מעמודי התווך של היהדות המודרנית.

הדלקת נר חנוכה היא המצווה העיקרית בחנוכה וזו המאפיינת אותו במיוחד, ולפיה יש להדליק נר בכל ערב מערבי החנוכה (החל מיום כ"ד בכסלו בערב, ואילך). ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים.

מתעורר אדם בבוקרו של יום חמישי, והשבוע שעבר לא הטיב עימו. חמותו עושה לו את המוות, העבודה משעממת אותו ותדפיס החשבון קוטע פנטזיות על חופשה בקריביים. היום עובר לו באפרוריות שאינה שונה מהיום שקדם לו, ומזה שקודם.

תחפושת ומסיכה הם אמצעים לחוות באופן מהיר החלפת זהות. פורים משמש הזדמנות, לפחות פעם אחת בשנה להיות "מישהו אחר". תחפושת יכולה להסתיר את זהותו של האדם, אך גם לחשוף צדדים אחרים של זהותו.