לחג השבועות לא צויין במקרא תאריך של חודש ויום: "שִׁבְעָה
שָׁבֻעֹת תִּספָֹּר לָך מֵהָחֵל חֶרְמֵש בַּקָּמָה תָּחֵל
לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת" (דברים טז:ט )
קביעת יום החג קשור לפסח וספירת ימי הבאת העומר. "וּסְפַרְתֶּם
לָכֶם מִמָחֳרַת הַשבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר
הַתְּנוֹפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִהְיֶינָה. עַד
מִמָּחֳרַת הַשַּבָּת הַשְּבִיעִת תּסְפְּרוּ חֲמִישִּים
יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה" (ויקרא כג ).
חג השבועות מכונה בספרותנו העתיקה בשמות אחדים: "חג השבועות",
"חג הקציר", "יום הביכורים" ו"חג מתן תורתנו" .
חז"ל קראו לשבועות "עצרת": "בארבעה פרקים העולם נדון: בפסח
על התבואה, בעצרת* על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם
*עוברין לפניו כבני מרון ובחג נדונים על המים" (משנה ראש השנה, פרק א')
ברכה על היין
(אפשר לאמר את הקידוש המסורתי או את הנוסח באפשרות ב' או את שניהם)
:אֶפְשָׁרוּת א': קִדּוּשׁ לְלֵיל שבועות. אִם חָל בְּשַׁבַּת אוֹמְרִים
וַיְכֻלוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וְיִשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
מִכָּל מְלַאכְתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וִיבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם
הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתוֹ אֲשֶׁר
.('בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת (בראשית ב', א'-ג
בִּרְכַּת הַגָּפֶן: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי
הַגָּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכֹּל
'עַם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן, וְקִדַּשְׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְתִתֵּן לָנוּ ה
אֱלֹהֵינוּ בָּאַהֲבָה אֶת יוֹם (בַּשַּׁבָּת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) הַזִּכָּרוֹן
הַזֶּה, יוֹם (בַּשַּׁבָּת: זִכָּרוֹן) תְּרוּעָה (בַּשַּׁבָּת: בָּאַהֲבָה) מִקְרָא
קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם. כִּי בָּנוּ בָּחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ
מִכָּל הָעַמִּים, וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ עַל כָּל
.הָאָרֶץ מְקַדֵּשׁ (בַּשַּׁבָּת: הַשַּׁבָּת ו) יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן
.בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיַּמְנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה
אֶפְשָׁרוּת ב': בְּרָכָה עַל הַיַּיִן נְבָרֵךְ עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן
וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה
שֶׁנִּתְנָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ
לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוֹבָה
"עַל פִּי בִּרְכַּת "עַל המחיה
ארץ זבת חלב
...חלב ודבש
ארץ זבת חלב
חלב ודבש
לחן: א.גמליאל
ספירת העומרספירת הימים מפסח ועד שבועות, המכונה "ספירת העומר", מבוססת על רקע
:חקלאי של ימי הקציר
דבר אל בני ישראל ואמרת להם, כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם"
(10:וקצרתם את קצירה, והבאתם את עומר* ראשית קצירכם אל הכהן" (ויקרא כג
העמר הוא כמות של תבואה שנקצרה. את "ראשית העומר" הביאו בטקס*
גדול לבית המקדש ביום השני של חג המצות. לאחר הטקס, הותר לאכול
..מהתבואה החדשה של השנה
נהוג לקחת שתי ככרות לחם ולברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המוציא
"לחם מן הארץ
חג הביכוריםחג השבועות נקרא גם: "חג הביכורים". בזמן שבית המקדש היה קיים החקלאי
.(היה מביא לירושלים את הפרי הראשון מכל שבעת המינים. (ביכורים מלשון בכור
:וכך חגגו אנשי העמק בשנת 1923, למחרת חג השבועות
ביום ראשון היתה התהלוכה, ממעיין חרוד לכפר טבעון: בראש התהלוכה הולכו"
עגל וסייח מקושטים בסרטים, אחריהם כל העגלות עם "פרי הביכורים" בלווית
רוכבים . חברי עין-חרוד, גבעוכפר טבעון סגרו את התהלוכה. על הגורן בכפר
."טבעון בילו את הזמן עד שקיעת השמש בריקודים ובשירה
,אפשר לאכול פרי מארץ ישראל, רצוי משבעת המינים שכתובים בתורה: חיטה
(שעורה גפן רימון זית ותמר. (דברים ח' ח
פעילות : מעבירים טנא (סלסלה) מלא בפירות בין כל המשתתפים וכל אחד בוחר
.פרי ובתמורה עליו "להפקיד" אל הסלסלה משאלת לב
"דוגמא: אני מפקיד לטנא משאלה שיהיה שלום בארצנו
חג מתן תורתנו משחרב בית-המקדש ואבד לחג הביכורים בסיסו הקרקעי – הלכו ופחתו המנהגים
השונים שהחזיקו בהם אבותינו בארץ מולדתם ובמקומם באו כמה מנהגים, המבליטים
.את זכר מעמד הר-סיני ומתן-תורה
יש לציין, שבמקרא לא נזכר מועד של מתן תורה, אך אנשי המסורת חישבו וקבעו
–ותו בהסתמך על שמות י"ט: "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים
.ויחנו-נגד-ההר". לפי זה החודש השלישי מניסן הוא סיוון ובששה בו היתה ההתגלות
נמשלו דברי תורה במים"
,מה מים מסוף העולם ועד סופו
;כך תורה מסוף העולם ועד סופו
,מה מים חיים לעולם
;כך תורה חיים לעולם
,מה מים מן השמים
:כך התורה מן השמים
,ומה המים מטהרים הגוף
;כך תורה מטהרת הגוף
,ומה המים יורדין טיפין-טיפין ונעשים נחלים-נחלים
.כך תורה: אדם לומד שתי הלכות היום ושתי למחר, עד שנעשה כנחל נובע
,ומה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן: השקני מים
,כך דברי תורה אין הגדול מתביש לומר לקטן: למדני פרק אחד, דבר אחד
.פסוק אחד, ואפילו אות אחת
,ומה מים כשאין אדם יודע לשוט בהם, סוף שהוא מתבלע
."כך דברי תורה, אם אין אדם יודע לשוט בהן ולהורות בהן, סוף שהוא מתבלע
['מדרש שיר השירים רבה א, יט]
תיקון ליל שבועות
אנשי קבלה וסוד משך הדורות יחסו משמעות מיוחדת ללימוד תורה דווקא
בלילה. יש בסגולתו של לימוד כזה לעשות "תיקון" נגד פורענויות העלולות
,להתרחש בעם היהודי או בעולם כולו. הדבר נכון שבעתיים בחג השבועות
.חג מתן תורתנו
מגילת רות נהוג לקרוא את מגילת רות בחג השבועות. המגילה מספרת על רות
המואביה אשר הגיעה עם נעמי חמותה לארץ ישראל חסרות כל, וזוכות
.למעשים של חסד
רות קבלה על עצמה את ההצטרפות לעם היהודי בהצהרה: "עמך עמי
."ואלוהיך אלוהי
בעקבות נישואיה עם בועז משבט יהודה נולדו להם ילדים, והנין שלהם
.היה דוד המלך
אמר ר' זעירא: מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא
.היתר. ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים
(מדרש רות רבה)
מאכלי חלב
,המנהג לאכול בחג השבועות מאכלים חלביים רווח בכל עדות ישראל
והוא אחד מסימני ההיכר הבולטים של החג. עם זאת, כנראה שהמנהג
.16-מאוחר ומוזכר לראשונה בכתבים יהודיים במאה ה
שתי ארוחות, כנגד שתי הלחם שהביאו למקדש עם קרבן החג. ועוד
."כתוב בספר ויקרא "מנחה חדש לה' בשבועותיכם
האותיות ח-ל-ב בגימטריא הן 2+30+8=40, כנגד 40 יום שעשה משה
.בהר סיני
."על פי "ארץ זבת חלב ודבש
.האותיות ד-ב-ש ו- ח-ל-ב בגימטריא הן סה"כ 613 כמספר תרי"ג מצוות שבתורה
בתורה שניתנה בסיני ביום ו' סיון כתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו", ומאז
.החלו בני ישראל לבשל חלב בנפרד מבשר
הוסף תגובה