ל"ג בעומר - חג לזכר מאבק היהודים על עצמאותם

קשתות וחצים:  יציאה לשדות עם חץ וקשת  , מן הכתוב: "תבוא בעומר תראה הקשת בצבע אחר והגאולה"  ההסבר ע"פ חז"ל שבימי הרשב"י לא הופיעה קשת בשמיים ( המסמלת סוף לפורענות) כיוון שבכוחו היה לשמור ולהגן בפני פורענויות והעולם לא נזקק לאות הקשת.

קשתות וחיצים שימשו בימי בר-כוכבא ככלי הנשק העיקריים בקרב. לזכר מלחמת בר-כוכבא ברומאים נהוג להכין בל "ג בעומר קשתות וחיצים ולשחק עימם ליד המדורה. מנהג נוסף הינו לערוך ביום זה ימי ספורט וטיולים .

 ביצים צבועות – מנהג יוצאי אשכנז המבטא ניגוד לאבלות

חלאקה – נהוג כי התספורת הראשונה לבנים בני שלוש מתקיימת בבוקר ל"ג בעומר ליד הקבר הרשמי של רשב"י בהר מירון. "מחליקים"  את כל שערות ראש הילד למעט הפאות שנשארות.

נהוג לשקול את השער הגזור ולתרום שווי המשקל בזהב לצדקה.  נושאים תפילה בזמן החלאקה:  "תפילה נאה כשמגלחים הנערים ,יהי רצון מלפניך, ה' אלוקי האלוקים ואדוני האדונים  שבזכות כל הצדיקים והחסידים מיום שנברא העולם ועד סופו, ובזכות תורתך הקדושה והטהורה, ובזכות מצוותך ,ושמותיך הקדושים שבה, ובזכות מצוות פאת הראש  שציותינו בתורתך "לא תקיפו פאת ראשכם", ובזכות הצדיק הקדוש הזה מורינו ורבינו ועטרת ראשינו כמו שזכה הנער לפאת הראש, כן יזכה לתורה ולחופה ולמצוות ולמעשים טובים, ויורה הוראות בישראל בחיי .אביו ובחיי אמו, אמן נצח סלה.

יום הילולה לרבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) בהר מירון . יום פטירת הרשב"י נחשב ליום שימחה ביום זה עולים לקברו בשירים וריקודים והדלקת מדורות בסביבת הקבר. יוצאי ספרד עולים להר עם ספר תורה.

רבי שמעון בר יוחאי : רבי שמעון בר יוחאי חי במאה השניה לאחר הספירה וידוע כאחד מאבות התורה שבע"פ, התורה הנסתרת והזוהר. רבש"י לחם ברומאים ובשל כך הוצא כנגדו גזר דין מוות. לפי האגדה התחבא רבש"י עם בנו אליעזר בתוך מערה במשך 13 שנה והיה אוכל מעץ החרוב, שותה ממי מעיין ולומד תורה. לרבש"י, שהאגדה מיחסת לו כוחות על טבעיים, נודע מפי מאליהו הנביא כי גזר הדין שלו מת יחד עם המלך שהוציא אותו.

רבש"י קבע את מקום מגוריו ובית מדרשו במירון ושם גם נקבר. מאז מהווה מירון מקום עליה לרגל של מאמיניו עד עצם היום הזה. לקברו של רבש"י מיחסים סגולות פלא, נהוג לעלות בל"ג בעומר יום השנה למותו של רבש"י  ולהשתטח על קברו. 

עריכת חופה בל"ג בעומר:  בערב ל"ג בעומר מפסיקים את מנהגי האבלות ומותר להתחתן. ע"פ התלמוד רבי עקיבא הורה לתלמידיו להפסיק את האבלות על מותם של תלמידיו ולקיים חתונות כביטוי לשמחה ביום זה.  חתונות רבות נערכות ביום זה שהופך ליום חג כפול ומיוחד.

ימי ספירת העומר:

ביום הראשון של חג הפסח היו אבותינו מביאים את העומר –שהיא האלומה  הראשונה של הקציר ומאותו יום מתחילים לספור את העומר (יום א' בעומר וכן הלאה)
 ארבעים ותשעה ימים שהם שבעה שבועות תמימות, עד לחג השבועות. מקור האבלות בימי ספירת העומר בתקופה החקלאית בה מצויים הגידולים החקלאיים בסכנת הכחדה בשל רוחות השרב השכיחות לעונה זו של השנה. לאחר חורבן בית המקדש וכשלון מרד בר-כוכבא נוסף הצער על ביטול מצוות הבאת קציר העומר לבית המקדש  וכן אבל על חללי המרד וכישלונו. בימי העומר נהוג  לנהוג מנהגי אבלות, הגברים אינם מתגלחים , אין מסתפרים, אסור לערוך חתונות ומסיבות חגיגיות. מנהגי האבלות מופסקים ליום אחד בל"ג בעומר.