מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה כולו מרור מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבים ובין מסובין הלילה הזה כולנו מסובין

בצאת ישראל ממצרים, בית יעקב מעם לועז היתה יהודה לקדשו, ישראל ממשלותיו הים ראה וינוס ההרים רקדו כאילים, גבעות - כבני צאן מה לך הים כי תנוס, הירדן - תיסוב לאחור ההרים תרקדו כאילים, גבעות - כבני צאן מלפני אדון חולי ארץ, מלפני אלוהי יעקב ההפכי הצור אגם מים, חלמיש למעינו מים

מצרכים 500 גרם גבינה לבנה 1 כוס סוכר 1 כף מיץ לימון. 1 כף תמצית וניל. שקית ג'לטין תפל ( עד 20 גרם ). 150 גרם יוגורט רגיל. חצי כוס מים רותחים. 500 מ"ל שמנת מתוקה לקצפת ( 2 יחידות ). 150 גרם פירורי ביסקוויטים טחונים לאבקה דקה. 100 גרם חמאה מומסת.

לחג השבועות לא צויין במקרא תאריך של חודש ויום: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּספָֹּר לָך מֵהָחֵל חֶרְמֵש בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת" (דברים טז:ט ) קביעת יום החג קשור לפסח וספירת ימי הבאת העומר. "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָחֳרַת הַשבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוֹפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּבָּת הַשְּבִיעִת תּסְפְּרוּ חֲמִישִּים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה" (ויקרא כג ). חג השבועות מכונה בספרותנו העתיקה בשמות אחדים: "חג השבועות", "חג הקציר", "יום הביכורים" ו"חג מתן תורתנו" . חז"ל קראו לשבועות "עצרת": "בארבעה פר...

מנהג רווח הוא לקיים בליל שבועות ליל שימורים של קריאה ולימוד תורה ה"תיקון" על פי טעמו הקבלי הוא מעשה של חידוש הקשר והברית בין העם לתורה, בין העם לאלוהיו. על-פי המסורת נהוג לקרוא טקסטים קבועים המיוחדים ללילה זה, אך המנהג לבש צורה חדשה בדמות לילה של לימוד ועיון במקורות. אנו מביאים כאן הצעה לפרק לימוד לליל שבועות, או לכל זמן אחר... תוכלו להתייחס להצעה המובאת כאן כהצעה גמישה: ניתן לבחור בהצעה המובאת כיחידה אחת או רק בחלק מן המדרשים ומן הטקסט - המודרני שמובא בהמשך, לפי הצורך והזמן. ניתן להשתמש בשאלות המנחות שמוצעות לצד המקורות, או לגבש עיון - ולימוד בכיוון עצמאי משלכם מילים שעשויות להיות טעונות...

ל"ג בעומר, הוא יום השנה לפטירתו, של רבי שמעון בר יוחאי. אם כך, למה עושים ממנו כזאת חגיגה?!

מדורות, רבי עקיבא, הילולא במירון, בר יוחאי, חץ וקשת, בר כוכבא... מה הקשר בינם לבין ל"ג בעומר? הבה ננסה לעשות קצת סדר.

'מצוות הספירה' מלמדת אותנו להתבונן. היא פותחת את ליבנו להבחין ולקלוט את 'סיפורי החיים'. מצוות ספירת העומר, היא אחת מההוראות המסקרנות בתורה. אנחנו מצווים למנות 49 ימים בין פסח לשבועות. מובן שמספר הימים אינו משתנה לעולם ומכאן אנחנו מבינים, שישנה משמעות וערך לתהליך הספירה עצמו.

כשמחכים ליום גדול פותחים בספירה לאחור, אבל בספירת העומר אנחנו סופרים קדימה עד לחמישים. ממה נובע ההבדל?

עבור הילדים, ל"ג בעומר הוא החג הכי ספונטני שיש. אין צורך ללמד אותם את סיפור החג, אין צורך להכין אותם לחגיגה, וכמובן שאין צורך לבקש מהם שיעשו טובה ויתנהגו יפה ליד השולחן. הם ביזמתם, מתחילים בהכנות לחג ימים רבים לפני שהוא מגיע (וזה הזמן שיש להגביר את השמירה על לוחות העץ שבאתרי הבנייה, על כל מה שמתאים לבעירה וניתן להזזה, ועל עגלות המרכולים שנרתמות למאמץ הקולקטיבי של הכנת המדורה).

י"ח באייר נראה כמו תאריך סתמי ולא ידוע, אבל הוא מציין יום מיוחד, ידוע ומוכר לכל אחד – ל"ג בעומר. ל"ג בעומר – כשמו כן הוא: היום ה- 33 מתוך 49 ימי ספירת העומר. ל"ג בעומר אינו תאריך וגם אינו שֵׁם – אלא מספר סידורי בלבד. והתאריך שבו חוגגים את ל"ג בעומר הוא י"ח באייר. מכל ימי ספירת העומר – מדוע מציינים את ל"ג בעומר דווקא? ומדוע מציינים יום זה על-פי ימי ספירת העומר – ולא על-פי התאריך בלוח העברי? אין בידינו תשובות ברורות לשאלות אלה – אלא השערות בלבד.

שמעון בר כוכבא- בשנים 132-135 לספירה הנהיג בר כוכבא את יהודי א"י במרד כנגד הרומאים . בר כוכבא היה ידוע בכישוריו הצבאיים, כוחו הרב וגבורתו . בר-כוכבא אינו שמו המקורי אלא כינוי, לאחר מציאת המגילות הגנוזות במדבר יהודה התברר ללא ספק כי שמו המקורי של בר-כוכבא היה שמעון בן כוסיבא. מקור הכינוי בר כוכבא אינו ידוע וישנם מספר סברות: יש החושבים כי כוכבא הוא שם מקום ומקאן צורף לשמו, יש החושבים כי כינוי זה דבק בו בשל דבריו של רבי עקיבא "דרך כוכב מיעקב" לפי המסורת היה בר כוכבא מזרע דוד, ולכן ראוי למלוכה, וכן נמנה עם משפחת החשמונאים. אגדות רבות תארו את גבורתו של בר-כוכבא עד כי נחשב בעל תכונות על אנושיות. ר...

איש היה בישראל בר כוכבא שמו איש צעיר גבה קומה עיני זוהר לו הוא היה גיבור הוא קרא לדרור כל העם אהב אותו זה היה גיבור. גיבור

קשתנו על שמנו דגלנו רם ביד נלך גדול וקט היום ל"ג בעומר קשתנו חיש נמשיכה נזרוק למעלה חץ שולחן יפה נערכה בצל צמרת עץ היום ל"ג בעומר תאכל ציפור איתנו שתה גם פרח גן שמחה לבן ולבן היום ל"ג עומר

הרוח נושבת קרירה נוסיפה קיסם למדורה וכך בזרועות ארגמן באש יעלה כקורבן האש מהבהבת, שירה מלבלבת סובב לו, סובב, הפינג'אן נזכר הפינג'אן איך אליו "חברה" הגיעו מקרב איך מוטקה הג'נג'י רטן "אחד לא יחזור כבר לכאן" בדמע אין קצה, סובב הוא בעצב סובב לו, סובב, הפינג'אן

ל"ג בעומר הוא חג לזכר מאבקם של היהודים על עצמאותם כפי שחינך רבי עקיבא את תלמידיו: "חירות היא המצרך היקר ביותר שיש לאדם" יום זה, ( י"ח ) בחודש אייר, שהוא בגימטריה היום השלושים ושלושה לעומר, קוטע את אווירת הרצינות של ספירת העומר. העומר היא מידה ששימשה את חקלאי ארץ ישראל למדידת התבואה והם 49 הימים שבין פסח לחג השבועות, כך של"ג בעומר נחשב "מועד קטן" כלומר יום חג בו מפסיקים את מנהגי האבלות כשאר ימי ספירת העומר.

מקורו כנראה, בחג קדום מאד והתאריך איננו מקרי על פי לוח הירח, תאריך ט"ו בחודש אב הוא התאריך של ירח מלא, שעוד מימי קדם היה לו קשר עם מחזור הפריון הנשי, שחפף, פחות או יותר, את חודש הירח ומכאן השם העברי לחודש - ירח

מתוך "הגדת הזיכרונות", "הגדה של פסח" מסורתית מלווה באוסף גדול של זיכרונות חברות וחברי קיבוצים מימי ילדותם ונעוריהם בגולות השונות. "הגדת הזכרונות" מבוססת על אוצרות הארכיון המצוי ב"שיטים", מכון החגים הקיבוצי, ונמצאת בתהליכי עריכה.

על חג הפסח - שמותיו הנוספים ומשמעותם (חג המצות, חג החירות וחג האביב), על חג הפסח ויציאת מצרים, על מטרת הקריאה בהגדה, על קערת הסדר, על חג האביב - חג חקלאי, ועל תחילתו של החג באמצע החודש

חג השבועות הוא החג היחיד שהתורה מצווה לקיים, אך אינה מציינת את התאריך (החודש והיום) שבו יש לחגוג את החג. במקרא נקבע זמנו של חג השבועות על-פי ספירת העומר, המתחילה בחג הפסח: המקרא מציין את מספר השבועות שיש לספור מתחילת קציר השעורים, "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" (בחג הפסח), ועד לקציר החיטים (בחג השבועות). בסיום הספירה של 7 שבועות, שהם 49 ימים, חוגגים את חג השבועות ביום ה- 50. ספירת השבועות היא כנראה המקור לַשֵׁם של החג – חג השבועות (ויש לחג עוד שמות, כפי שתקראו בהמשך).

בתורה כתוב: " ולקחתם לכם . . . פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל . . . " ויקרא פרק כ"ג פסוק מ'. בחג סוכות לוקחים, נוטלים ארבעה מינים. ארבעה סוגים של צמחים.

על מקור השם "תשרי", על התחלת השנה העברית, על ראש השנה שחל בא-ב בתשרי ומהווה את יום הדין לאדם ולעולם, על המשמעות של תקיעת שופר בראש השנה ועל תפילת "וּנְתַנֶה תוקף".

הנה כבר בא האביב שמש אורה מסביב ציפור שיר מרננת והרוח סוד תילחש. הנה כבר בא האביב שמש אורה מסביב ציפור שיר מרננת והרוח סוד תילחש. הנה כבר בא האביב שמש אורה מסביב בהר גיא ועמק נטיילה נשתובב. פסח שוב הגיע שמחה רבה היום, ויין מגביע ארבע כוסות נילגום. פסח שוב הגיע שמחה רבה היום בפתח סב יופיע, ויעלם פתאום.

שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא! שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא! שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא! שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא! תפרו, תפרו, תפרו לי בגד עם כיסים. מילאו, מילאו, מילאו כיסי באגוזים. שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא! שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא! שאול אשאל, שאול אשאל ארבע קושיות שתה אשתה, שתה אשתה ארבע כוסות. שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא! שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא! וכוס גדולה, וכוס גדולה אימי תביא לאליה לאליהו הנביא. שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא! שמחה רבה, שמחה רבה, אביב ...

אחד מי יודע? אחד אני יודע: אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ. שניים מי יודע? שניים אני יודע: שני לוחות הברית, אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ. אחד מי יודע? אחד אני יודע: אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ. שניים מי יודע? שניים אני יודע: שני לוחות הברית, אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ. שלושה מי יודע? שלושה אני יודע: שלושה אבות, שני לוחות הברית אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ. ארבע מי יודע? ארבע אני יודע: ארבע אימהות, שלושה אבות שני לוחות הברית אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ. חמישה מי יודע? חמישה אני יודע: חמישה חומשי תורה, ארבע אימהות, שלושה אבות, שני לוחות הברית, אחד אלוהינו שבשמיים ובארץ.

על גבע רם על ראש התל, חליל רועה שם מחלל מזמור חדש לישראל. ולרועה רק אוהל בד ולו רק גדי, גדי אחד - חג גדיא, חד גדיא! על גבע רם על ראש התל, חליל רועה שם מחלל מזמור חדש לישראל. ולרועה רק אוהל בד ולו רק גדי, גדי אחד - חג גדיא, חד גדיא! בא כלב-הב צוהל-שואל: "האין מקום גם לי בתל? שמור אשמור יומם וליל! ענו בזמר פה אחד: "תן יד חבר, הב לנו יד!" חד גדיא, חד גדיא!

חג החנוכה חל בעיצומם של ימי החורף הקצרים, שבהם יש מעט אור - והרבה חושך. הימים קצרים, והלילות ארוכים, והדבר נכון במיוחד באזורים הקרים שבהם חיו יהודים בתקופת הגלות הארוכה.

חנוכה הפך לחג מרכזי בתרבות היהודית, במפנה ההיסטורי שחל עם התעצמותו של תהליך הציונות. מוסדות החינוך הציוניים החליטו לאמץ את החנוכה משום מה, והפכו אותו לאחד מעמודי התווך של היהדות המודרנית.

הדלקת נר חנוכה היא המצווה העיקרית בחנוכה וזו המאפיינת אותו במיוחד, ולפיה יש להדליק נר בכל ערב מערבי החנוכה (החל מיום כ"ד בכסלו בערב, ואילך). ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל רשות הרבים.

מתעורר אדם בבוקרו של יום חמישי, והשבוע שעבר לא הטיב עימו. חמותו עושה לו את המוות, העבודה משעממת אותו ותדפיס החשבון קוטע פנטזיות על חופשה בקריביים. היום עובר לו באפרוריות שאינה שונה מהיום שקדם לו, ומזה שקודם.

תחפושת ומסיכה הם אמצעים לחוות באופן מהיר החלפת זהות. פורים משמש הזדמנות, לפחות פעם אחת בשנה להיות "מישהו אחר". תחפושת יכולה להסתיר את זהותו של האדם, אך גם לחשוף צדדים אחרים של זהותו.

חייו של אדם נעים בין הצורך בשגרה לבין הצורך לצאת מן השגרה ולהתנסות בריגושים שונים. בזמנים של יציאה מן השגרה, האדם מעוניין לחוות מציאות חלופית. אחת הדרכים הנפוצות לשבור את השגרה היא קיום קרנבל.